גבעת המנזר הרוסי (דיר שעאר) נישאת לגובה של 954 מ’. מהגבעה ישנה תצפית רחבה לכיוון עמק ברכה  ולכוון הכביש הראשי בין חברון לירושלים. במערב הגבעה נמצא כיום מחנה צבאי, על המקום בו עמד המשלט הרוסי. בפסגה ובמורדותיה נתגלו שרידים ארכיאולוגיים של מקוואות, אבן מיל ומערות קבורה. מערות אלו הפכו לבונקרים לאכסון תחמושת בתקופה שהירדנים היו באזור.

בשנת 1892  בנתה כאן הכנסייה הפרבוסלאבית הרוסית מנזר הנקרא בערבית “דיר א- שער”. הוא שימש אכסניה לעולי רגל נוצרים. במקום שכנו נזירים אחדים, שעסקו גם בחקלאות. בפרעות תרפ”ט (1929) נמלטו אל חומותיו פליטי הישוב “מגדל-עדר”, עד להצלתם על ידי ערבי מכפר בית-אומר.

בשנים תרצ”ו-תרצ”ח (1936-8) התגוררו בו חלק מפועליה של חברת “אל-ההר” שנוסדה על ידי ש.צ. הולצמן, מייסד כפר עציון.

במלחמת העצמאות חכר את המקום פיקוד הגוש, הפך אותו למשלט חשוב והטריד את התחבורה הערבית בכביש הראשי. לאחר נפילת הגוש הרסו הערבים את המנזר ועקרו את מטעיו.

היום נמצאים במקום שרידים של יסודות מבנה המנזר, מערה ושרידים של שער האבן הגדול, שהיה בחומה שהקיפה את הגבעה.