• עברית
  • English
תפריט
  • עברית
  • English

נחל הפירים

בטיולנו נלך צמוד לאמות מים מימי בית המקדש השני, אשר סיפקו מים לירושלים המתפתחת וגדלה, ושרדו עד ימינו. בחלק מהאמה זורמים מים עד היום ואנו אף נוכל להיכנס אל מתחת לפני הקרקע ולעבור בקטעים אלו. בנוסף לאמות, נחלוף דרך חלקות גפנים מדהימות ביופיין ודרך תצפיות על בריכות שלמה ועל הכפר הציורי ארטס.

 

איך מגיעים?

ניסע בכביש 60 (ירושלים-גוש עציון). בצומת שיירות עציון (אפרת-צפון) נפנה לעבר העיר אפרת. ליד שער השכונה הצפונית שבגבעת הדגן נחנה את הרכב. המעוניינים בהקפצת רכבים לסוף המסלול צריכים לחזור לצומת שיירות עציון ולפנות שמאלה. כשיש בכביש שילוט למחלף הפונה אל עבר דרך האבות יש לפנות ימינה ולהחנות את הרכב לצד הכביש.

איך הולכים?

נטפס ברגל לתצפית מראש גבעת הדגן. מכאן נוכל להשקיף על איזור בריכות שלמה, כיום בשטח הרשות הפלסטינית, על התל המקראי עיטם (ח’ אל-ח’וח) ועל הכפר ארטס עם המנזר המרשים שמדרומו. הבנייה הצפופה בבקעת אל ח’אדר וברכס דהישה סוגרת כטבעת על האתרים הסמוכים לבריכות, ורכסי בית ג’אלה והר גילה נצפים למרחוק.

נשוב לעבר מגרש החניה שבשער גבעת הדגן ונאתר את אחד הפירים של המנהרה הקצרה של אמת הביאר, שחצתה את הרכס לכיוון בריכות שלמה. השביל המסומן לאורך הפירים יוליכנו אל האמה הבנויה על גבי קירות תמך גבוהים. נצעד בסמוך לאמה “נגד כיוון הזרימה” (דרומה), נהנה מנופי הנחל המצוקיים, ברכס ממול נבחין בקטעי “אמת הערוב”, נשקיף אל מנזר דיר אל בנאת (מנזר הבנות) הקדום, שבצד אפיק הנחל המעובד, ונגיע אל הסכר הקדום שלרגלי הסכר הבריטי, שעליו חוצה את העמק הכביש המטפס מזרחה ודרומה אל לב העיר אפרת.

מהסכר נמשיך בשביל הרחב והנוח לאורך ערוץ נחל הפירים מעל מנהרת הפירים הארוכה שהעניקה לו את שמו. היא נמשכת מכאן דרומה לאורך 2.8 ק”מ עד ראשיתה בעין האמה. כעבור כמה עשרות מטרים, נסור מהשביל מזרחה (משמאל לשביל) אל הקמרון הרומי התת-קרקעי שהשתמר בשלמותו מעל מפלס המנהרה. ננסה לתהות על מהותו של מבנה חידתי זה. בהמשך נוכל להתרשם מכרמי הגפן וממגוון שיטות ההדליה הנהוגות בהם. ננסה לאתר את מה שנותר לפליטה מפתחיהם של עשרות הפירים שנראו בעבר במרחקים קצובים בערוצו של הנחל. כעבור כ- 1.5 ק”מ נסור מהשביל הראשי בשביל צדדי מערבה (מימין לשביל) אל עין המערה (עין מע’רה) – מעיין זעיר הנובע במערה טבעית ומזרים את מימיו אל חלקות שלחין, שצינורות פלסטיק מודרניים להשקיית השעועית, הדלעת ושאר ירקות משתלבים בתעלות העפר המסורתיות.

נשוב לשביל הראשי ונגיע אל עין האמה. נוכל להיכנס אל מערכת המים התת-קרקעית וללמוד את רזיה. גרם המדרגות העתיק (שבגינו נקרא המעיין גם עין אלדרג’) יוליכנו אל חדר מרכזי שממנו נוכל לצעוד ולזחול בנקבת המעיין הטבעית עד ראש הנביעה. נשוב משם לחדר הראשי וניכנס לראשיתה של מנהרת הפירים הארוכה. כעבור 80 מ’ של הליכה שפופה, פה ושם גם “על ארבע”, נגיע אל הפיר הראשון. המשך המנהרה מכאן צפונה נמצא במפלס נמוך במספר מטרים, על גבי שכבת מי התהום שמימיה נוספו, כאמור, למי המעיין. קטע זה אינו עביר למטיילים ולפיכך נטפס במעלה הפיר על גבי סולם ברזל ונצא אל פני השטח. אם השארנו רכב בסוף המסלול, 200 מ’ של הליכה נוספת דרומה יובילונו לגשר שעלינו לעבור תחתיו ונגיע אל מכוניתנו.

הכניסה לעין האמה כרוכה בתשלום.

נכתב ע”י מדריכי בית ספר שדה עציון.

מפת האיזור